שלומי שחר בן 51, מקריית ים, קטוע רגל שמאל מעל הברך.
שלומי עבר תאונת אופנוע בשנת 2015 שבעקבותיה נדרש לניתוחים רבים. לאחר שנה מהתאונה, התקבלה אצלו ההחלטה לעבור את הקטיעה. הוא סבל במשך שנה מכאבים נוראיים, לא היתה מבחינתו אופציה אחרת, מיד לאחר הקטיעה הוא חש באופוריה מכיוון שפתאום הרגיש את חוסר הכאב.
שלומי לפני הקטיעה היה אדם פעיל מאוד בחייו העסקיים, שמר על כושר גופני טוב, היה פעיל ספורטיבית . לאחר הקטיעה היה באפס מעשה. "התאימו לי בהתחלה פרוטזה שלא אפשרה לי ללכת, היא הכאיבה לי נורא, בנוסף לא יכולתי לעשות ספורט, אז לא היה לי עם מי להתייעץ, "הצעד הבא" לא היה קיים ובמקום לעזור לי הם שלחו אותי לפסיכולוג כי טענו שאני לא מתאמץ מספיק להתרגל לפרוטזה".
לשלומי יש שני ילדים, אחד מהם בצבא מנישואים קודמים ואחד קטן יותר. לקטן יותר, יש פחדים שהוא פיתח מהמקרה שלו למרות שהוא לא זוכר את התקופה לפני הקטיעה.
שלומי החליט להוריד במשקל, לאחר שהתבייש לצאת מהבית. "הצעד הבא" הודיעו שהם פותחים קבוצת אופניים בצפון ועופר שטל המדריך, לימד אותו לעלות על האופניים ולרכוב עם הפרוטזה. "כשראיתי אותו עולה עליהם כקטוע גם מעל הברך, זה נתן לי המון ביטחון".
לאחר הרכיבה הראשונה, בחנייה בקיסריה, שלומי קנה אופניים, התאים את הפרוטזה לרכיבה והחל לרכוב ללא הפסקה. "רכבתי עם הקבוצה, השיא היה במחנה האימונים בחגים, רכבתי איתם 60 קילומטר ועשיתי לאחר מכן את סובב כינרת, יום לפני שנסענו ליוון עם הקבוצת רכיבה של העמותה.
