2024-07-07

הסיפור של שחר הלפרין

"ככה גדלתי, עם כל ההשלכות בילדות, אני לא מכיר משהו אחר ובעיני זה יתרון מאוד גדול".

שחר‭ ‬הלפרין‭ ‬בן‭ ‬46‭, ‬גר‭ ‬בתל‭ ‬אביב‭. ‬ גרוש‭ ‬פלוס‭ ‬שניים‭, ‬ קטוע‭ ‬רגל‭ ‬ימין‭ ‬מעל‭ ‬הברך‭ ‬מלידה‭.‬

כיום עובד‭ ‬כמהנדס‭ ‬תעשיה‭ ‬וניהול‭, ‬בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬הוא‭ ‬משמש‭ ‬כיועץ‭ ‬סטארטאפים‭ ‬בשיווק‭ ‬דיגיטלי‭ ‬ודאטה‭ ‬אנליטיקס‭.‬

סיפורו‭ ‬של‭ ‬שחר‭ ‬שונה‭ ‬במקצת‭ ‬משאר‭ ‬חברי‭ ‬קהילת‭ ‬הצעד‭ ‬הבא‭, ‬את‭ ‬הקטיעה‭ ‬הוא‭ ‬לא‭ ‬עבר‭ ‬באמצע‭ ‬החיים‭.

בשנת‭ ‬75‭' ‬לא‭ ‬היו‭ ‬עדיין‭ ‬בדיקות‭ ‬אולטרסאונד. לכן‭ ‬רק‭ ‬בלידה‭ ‬גילו‭, ‬שרגלו‭ ‬הימין ‭ החתפתה אל ‬כפי‭ ‬שצריך‭ ‬ובעצם‭ ‬היא‭ ‬יותר‭ ‬קצרה‭ ‬מהשנייה‭, ‬לכן‭ ‬קטעו‭ ‬את‭ ‬החלק‭ ‬שלא‭ ‬התפתח‭, ‬לאחר‭ ‬הלידה‭.

בגיל‭ ‬3‭ ‬הוא‭ ‬קיבל‭ ‬פרוטזה‭ ‬ראשונה‭ ‬על‭ ‬מנת‭ ‬שיוכל‭ ‬להשתתף‭ ‬בפעילויות‭ ‬בגן‭ ‬ולשחק‭ ‬כמו‭ ‬כולם.

בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬שחר‭ ‬מנסה‭ ‬להרחיב‭ ‬שחר‭ ‬מנסה‭ ‬להרחיב‭ ‬את‭ ‬העיסוק‭ ‬בספורט. לכן‭ ‬כאשר‭ ‬גילה‭ ‬על‭ ‬קבוצות‭ ‬הרכיבה‭ ‬של‭ ‬הצעד‭ ‬הבא‭ ‬הוא‭ ‬רצה‭ ‬להצטרף‭ ‬ולהתמקצע‭ ‬יותר‭ ‬בתחום‭,‬‭ ‬ כיום‭ ‬הוא‭ ‬רוכב‭ ‬כל‭ ‬שבוע‭ ‬באימון‭ ‬קבוצתי‭ ‬ובמפגש‭ ‬בדרום‭ ‬עם‭ ‬חברי‭ ‬הקהילה‭ ‬וקבוצת‭ ‬הרוכבים‭.‬

מבחינת‭ ‬גידול‭ ‬ילדיו‭, ‬לא‭ ‬הרגיש‭ ‬שום‭ ‬שינוי‭ ‬או‭ ‬קושי‭ ‬מיוחד‭ ‬משום‭ ‬שכך‭ ‬הוא‭ ‬נולד‭ ‬וכך‭ ‬הוא‭ ‬רגיל.

ילדיו משתדלים‭ ‬למצוא‭ ‬פעילויות‭ ‬ספורטיביות‭ ‬משותפות‭ ‬ומצטרפים אליו ‬לספיבק‭ ‬ובית‭ ‬הלוחם‭ ‬לשחייה‭, ‬לשחק‭ ‬פינג‭ ‬פונג‭ ‬ולחדר‭ ‬הכושר‭. ‬

שחר‭ ‬הגיע‭ ‬לקבוצת‭ ‬רכיבה‭ ‬של‭ ‬הצעד‭ ‬הבא‭ ‬ונמצא‭ ‬שם‭ ‬גם‭ ‬מתוך‭ ‬הזדהות‭ ‬עם‭ ‬הקהילה‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬בגלל‭ ‬אהבתו‭ ‬לספורט‭ ‬אלא‭ ‬גם‭ ‬בגלל‭ ‬המאבק‭ ‬שרונן‭ ‬ליטבק‭ ‬המנכ‭"‬ל‬מנהל‭ ‬מול‭ ‬הרשויות‭ ‬עבור‭ ‬הקטועים‭. ‬בתור‭ ‬קטוע‭ ‬שלא‭ ‬שייך‭ ‬למשרד‭ ‬הביטחון‭ ‬מקבלים‭ ‬מהמדינה‭ ‬הרבה‭ ‬פחות‭ ‬זכויות‭ ‬גם‭ ‬מבחינת‭ ‬הזכאות‭ ‬לפרוטזה‭ ‬מתקדמת‭.‬

בזכות‭ ‬הצעד‭ ‬הבא‭ ‬החל‭ ‬להסתובב‭ ‬עם‭ ‬מכנסיים‭ ‬קצרים‭ ‬ולחשוף‭ ‬את‭ ‬הפרוטזה. "‬אני‭ ‬מרגיש‭ ‬יותר‭ ‬בנוח‭, ‬האנשים‭ ‬בקהילה‭ ‬גם‭ ‬נותנים‭ ‬לך‭ ‬השראה‭ ‬וגם‭ ‬מאתגרים‭ ‬אותך‭, ‬מותחים‭ ‬לי‭ ‬את‭ ‬הגבולות‭, ‬מציבים‭ ‬יעדים‭ ‬חדשים‭ ‬ומנסים‭ ‬לכבוש‭ ‬אותם‭. ‬כשרואים‭ ‬אנשים‭ ‬כמוני‭ ‬מטפסים‭, ‬רצים‭ ‬או‭ ‬גולשים‭ ‬זה‭ ‬מאוד‭ ‬מעורר‭ ‬השראה‭ ‬ונותן‭ ‬מוטיבציה‭ ‬לעשות‭ ‬גם‭ ‬כאלה‭ ‬דברים‭."

מוטו‭ ‬של‭ ‬נייקי‭ ‬שמלווה‭ ‬אותו ‬כל‭ ‬החיים‭ – ‬YESTERDAY YOU SAID TOMORROW‭, ‬אתמול‭ ‬אמרת‭ ‬מחר‭.

 

סיפורי קטועים נוספים

קטיעת יד מעל המרפק

הסיפור של איתן מייזל

איתן מייזל בן 50, קטוע יד ימין מעל המרפק. נשוי למלי ולהם יש שלושה ילדים, בר עמית וגל. איתן נפצע בתאונת עבודה ב-2011, עבד בחברה מאוד גדולה שנקראת קטרפילר – Caterpillar.

לסיפור המלא »
קטיעת יד מתחת למרפק

הסיפור של אפרת סיטבון

אפרת סיטבון, קטועת יד ימין מתחת למרפק. נושקת ל-50, נשואה פלוס שלושה ילדים, מתגוררים בנס ציונה. עובדת במכבי שירותי בריאות כרכזת בקרה של בית חולים אסף הרופא. אוהבת לטרוף את העולם

לסיפור המלא »
קטיעת מעל הברך

הסיפור של אריאלה גרין

אריאלה‭ ‬גרין, קטועת‭ ‬רגל‭ ‬ימין‭ ‬מעל‭ ‬הברך, ‬ בת‭ ‬62‭ ‬מקריית‭ ‬אתא‭. אריאלה‭ ‬אלמנה‭ ‬כבר‭ ‬15‭ ‬שנה‭, ‬עם‭ ‬שני‭ ‬ילדים‭ ‬גדולים‭ ‬האחת‭ ‬בתל‭ ‬אביב‭ ‬והשני‭ ‬בארצות‭ ‬הברית‭. ברוב חייה‭ ‬הבוגרים הייתה

לסיפור המלא »
ויולה ימית קטיעה מתחת לברך

הסיפור של ויולה ימית

ויולה ימית, קטועה מתחת לברך ימין ,בת 43, גרושה, אמא לליה בת ה-15, מתגוררות ביהוד. שחקנית על במה כבר 20 שנה, מטפלת רגשית למתבגרות, יוצרת, כותבת, בובנאית (מפעילת בובות). ויולה החלה

לסיפור המלא »
קטוע יד מעל המרפק

הסיפור של טיגראן צ'אגבה

טיגראן צ'גאבה בן 33, נשוי, קטוע יד שמאל, מעל המרפק. טיגראן נולד באבחזיה, גיאורגיה, הגיע עם משפחתו לקזחסטן לאחר מעבר בין מדינות בעקבות מלחמה. בגיל 17 החליט לעלות לישראל ללא המשפחה.

לסיפור המלא »
דילוג לתוכן