ליאורה ניסים קקון, אם חד הורית לשלושה ילדים, בת 47, מקריית שמונה. קטועת רגל ימין מעל הברך.
"לפני 8 שנים קרעתי את המיניסקוס, משם התפתחה לי תסמונת CRPS, בעקבות עבודת מאומצת.
במשך שנתיים ליאורה נשלחה מרופא לרופא, הרגל הייתה נפוחה ושחורה.
בהתחלה הרופאים חשבו שזה כלי דם או סכרת ולא חיפשו דברים אחרים.
באוקטובר 2020, ליאורה הגיעה לרופא ואמרה לו, "זה או אני או הרגל" אני לא ממשיכה.
בפעם הראשונה שהתעוררתי לאחר הקטיעה הייתי בהיי, נגעתי ולא הייתה לי רגל. טוב לי ולא כואב לי, היו לי דמעות של שמחה, החזרתי לעצמי שליטה על החיים שלי, ועכשיו הגיע תורי לנהל את החיים שלי ולשלוט עליהם בחזרה".
מבחינת ליאורה היא לא מעודדת אנשים לעבור קטיעה. זה צריך לקרות לאחר תהליך ושבאמת ניסו הכל. קטיעה בעקבות CRPS זה לא מחייב שהכאב יעבור, זה עדיין איפשהו נמצא במערכת העצבים ואי אפשר לדעת מה הטריגר שיפעיל את זה.
ליאורה סובלת מכאבי פנטום, כאשר המוח זוכר את הכאב שלפני הקטיעה . אך זה לא משתווה למה שהיה לפני, אפשר להעביר את זה עם כדורים ומשככי כאבים, אפשר לסבול כאבי פנטום אבל אי אפשר לסבול כאבי CRPS.
הכישור שהתפתח אצל ליאורה הוא היכולת לדבר על מה שהיה, מעבירה הרצאות ועוד דברים שלא היית מסוגלת לעשות לפני. ההרצאות מועברות בעיקר בבתי ספר בצפון, אבל לא בהכרח מדברות על קטיעה, אלא על מוטיבציה להמשיך לחיות ולקחת את הדברים בפרופורציה. ההרצאה מדברת על תנועה על פני שלמות הגוף. כלומר, להסתכל במראה ולאהוב את עצמך ואיך שאת. ליאורה לא מנסה להסתיר את מי שהיא באמת, היא חשופה וגלויה, משדרת פתיחות ואפשר לשאול אותה הכל. בנוסף ליאורה העבירה הרצאה בבית ספר לסיעוד, לסטאז׳רים על CRPS וכיצד ולזהות אותה בזמן ואיך להבין את החולה ולגשת אליו.
