אריאלה גרין, קטועת רגל ימין מעל הברך, בת 62 מקריית אתא.
אריאלה אלמנה כבר 15 שנה, עם שני ילדים גדולים האחת בתל אביב והשני בארצות הברית.
ברוב חייה הבוגרים הייתה מורה.
לאחר מכן, פרשה מלימודי הוראה והחליטה לעשות קורס שיקום לאנשים עם מוגבלויות.
מתוך 500 בנות שניסו להתקבל לעבודה זו, רק 12 מכל הארץ התקבלו והיא הייתה ביניהן.
יום אחד בדרכה לפגישות עם מטופלים , האוטו בבוקר לא הניע . אריאלה ביקשה מבעלה שיסיע אותה על האופנוע שלו בדרך לעבודה שלו.
בכביש עכו חיפה, ליד הקריון, בצומת גדולה עם רמזורים, הם רכבו על האופנוע ואחד הרמזורים התחלף לאדום.
הם חשבו שיספיקו לעבור אך למרבה הצער זה לא קרה.
רגלה התרסקה לגמרי בתאונה, נתלשה מהמקום.
בעלה החזיק את כף הרגל בידו וחשב שאולי יצליחו לחבר אותה בניתוח אך מהר מאוד התברר שלא היה סיכוי.
תוך דקות הגיע האמבולנס לזירת התאונה, הפרמדיקים בדקו שאריאלה בהכרה.
היא מבקשת מהפרמדיק שיפתח את המחברת שלה וששם רשומים כל האנשים שהייתה בדרך אליהם והמדריכה שלה.
כשאריאלה מתעוררת בבית החולים, חברת ילדות שעמדה לצדה בישרה לה שרגלה נקטעה .
6 שנים לאחר מכן, אריאלה איבדה את בעלה , שעשה תאונה נוספת עם האופנוע . ובעקבות סיבוכים נפטר לאחר 3 חודשים.
אריאלה עברה שיקום מאוד ארוך, פיזית ונפשית, גם בעקבות מות בעלה.
היא הצליחה לצאת מזה בשלב מסוים, נרשמה לכל מיני קורסים על מנת להעשיר את היום יום שלה ושתהיה לה תעסוקה.
כעת הייתה צריכה לטפל בשני הילדים לגמרי לבדה.
הליכה ממושכת ומונוטונית מאוד מקשה עליה, משום שהפרוטזה באה במגע עם המפשעה וזה יכול ליצור חיכוך ופציעות באזור.
בטיולים ארוכים היא משתמשת בקב על מנת לא להישען הרבה זמן על הרגל. מדי יום אריאלה מקפידה לעשות ספורט מכל סוג – פילטיס, זומבה, מטקות על חוף הים, יוגה , קיר טיפוס עם הקבוצה של ה"צעד הבא" בצפון.
אריאלה הגיעה לקהילת ה"צעד הבא" בזכות אדם שפנה לבקשת עזרה עבור ביתו, ביקש להראות לביתו שאפשר לחיות בלי רגל ועם פרוטזה, על מנת לשקם אותה כדי שהיא לא תיכנס לדיכאון.
הבת הכירה לה את העמותה ולא ידעה שהיא קיימת בכלל.
כאבי פנטום עדיין קיימים אצל אריאלה, אך לא בתדירות גבוהה. היא לימדה עצמה שיטה איך לגרום למוח להבין שאין רגל .