אלישבע קרול, בת 28 מרמת גן קטועת רגל שמאל מעל ברך .
אלישבע גדלה בכוכב יאיר בילדותה, אך הוריה הגיעו מחו"ל, אביה נולד בדרום אפריקה ואמה באנגליה.
בספטמבר 2018, במהלך חופשת סוכות, טסה עם אביה לביקור משפחתה בקייפטאון, דרום אפריקה. במהלך טיול שגרתי ברחוב, הייתה מכונית שלא עצרה בתמרור עצור והמשיכה לנסוע במהירות, פגעה במכונית אחרת שגם נסעה במהירות גבוהה, אותה מכונית עלתה על המדרכה והעיפה את אלישבע רחוק מהמדרכה. "אבי הסתכל עליי במבט אימתי ולאחר מכן אני הסתכלתי למטה וראיתי שרגלי נקטעה במקום".
אמא שלי הייתה בארץ, נסעתי רק עם אבא שלי לטיול. לאט לאט החלה אלישבע לקלוט את הסיטואציה הקשה שנקלעה אליה אבל עדיין לא נפל לה האסימון שהחיים שלה עומדים להשתנות.
לאחר הקטיעה, התחלתי לחשוב אחרת על החיים, לראות אנשים בצורה שונה, להבין שהחיים קצרים וצריך לעשות את המיטב עם מה שיש וזה מה ששינה לי את הגישה, הבנתי שזה המצב אז עדיף לי לעשות את המירב איתו מאשר להיכנס לדיכאון." שמסתכלים עליי ישר רואים בי את החיסרון כי אין לי רגל, אבל אני חושבת שלכל אחד יש משהו שיש לו חיסרון בו וזה בעצם מה שגורם לי להתמודד עם המצב יותר טוב".
"אחרי התאונה חששתי שלא אצליח לגור ולהסתדר לבד אז ישר כשיכולתי, עברתי לגור בדירה לבד כדי להוכיח לעצמי ששום דבר לא השתנה.
אלישבע רוכבת על אופניים בחדר כושר אבל פחות מתעניינת ברכיבת שטח עם קבוצה וגם טיפסה על קיר הטיפוס עם הקהילה.
גלישה זה משהו שלפני שנה וחצי לא האמנתי שאצליח לעשות כקטועה והיום אני כבר מצליחה לעמוד על הגלשן, זה משהו שתמיד רציתי לעשות בתור ילדה. לפני התאונה הייתי רצה הרבה, בשביל השקט הנפשי, מקווה שבקרוב אקבל רגל ריצה ואוכל לחזור לרוץ כמו פעם. מנסה לעשות כמה שיותר הליכות וכושר כדי לחזק את הגוף ואת הנפש.